יש לי יום יום ים…. ניה קייצית חודשית

למדתי לאהוב את הקיץ עם השנים. בשבת חודשית בקיץ הזה, השתעשענו במרחב בתנועות של ילדים, שיחקנו, צחקנו, …כמו גלים שובבים, גלים סוערים, עלינו על "הגלשן שלי" של סנדרסון בתנועות חתירה…..
היה נהדר לחוש את העונה ……
כשהייתי קטנה אהבתי את החורף. אולי זה קשור, לתאריך הלידה שלי, דצמבר. חורף הבטיח בטחון של בית, תנור פיירסייד, כזה שמדליקים בחדר המדרגות. ומתפללים שלא יוצף ויכבה, עד שיגיע לסלון. חורף כזה של פוך. בטח זה היה קשור לביטחון לפחד של חשיפה והתמודדות עם אתגרים. אבל היום אני כל כך אוהבת קייץ.
מחפשת את החום, את האוויר הפתוח והנקי. אוהבת ללכת על חוף הים, להתבונן… אבל עוד חלק קטן נשאר לי מאז, מהילדות- לא אוהבת להכנס למי הים, פתוח לי מידי, טוב בכל זאת, חייבת להשאיר לי משהו מהילדות… פחד קטן. פינה .
מזל שרוקדת ניה…. שוחה במרחב הריקודי "בלי מצופים".