דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)

שבת חודשית, להרגיש בבית.

Home sweet Home מקום של חופש ובחירה.

08-02-2020

בחודש פברואר אקיים שעור חודשי כמיטב ההרגל הטוב.

בנושא "חזרה הביתה". עם מוסיקה עוטפת וביתית.

שבת בבוקר  8.2.20 . מועדון שכניה. (50שח) 

בימים קרים שכאלו חשבתי על מושג "הבית", מילה כל כך בסיסית שנוגעת בגעגוע,  במרחב מיטב, ובכמיהה תמידית לחווית ביטחון, חום ואהבה.

בכל פעם משהו חדש שעולה אצלי לתודעה ומבקש מקום.
הפעם אני בענין ה"בית" – זה שהיה, זה שעכשיו, זה הפיסי וזה הפנימי.
כמו בכל פעם, הכל מתערבב ומבקש לעלות לשדה ההכרה.
היום למשל חיפשתי ביוטיוב שיר שאני זוכרת שאבא שלי שר לי לפני השינה.
שיר בקרואטית, רק ידעתי שהוא שר "נומי נומי זהב שלי"-

אבא, תרגם לי, ושר בקולו העמוק, קולו המחפש בעצמו את מה שהוא עצמו זכר מהבית שלו.
כתבתי ברשת, ביוטיוב, באותיות אנגליות, משהו שהזכיר לי את מה ששר.
והנה זה פלא מתוך הרשימה עלו ושרו לי את שיר הערש הזה.
היו שם כל מיני ביצועים של שיר מסורתי בן עשרות רבות של שנים.
מודה, התרגשתי עד דמעות, ככה זה שהגוף זוכר משהו ,עולות דמעות ממעין עמוק, נגיש ורגיש.
ואז הבנתי שזו דוגמא טובה להרגשה של בית.
קולות, צלילים מזכרון תחושתי של מגע השמיכה שכיסתה את גופי לפני השינה.
ויידי הורים טובים המהדקים את השמיכה לגופי שיהיה לי חם.
ואני רצה הלוך ושוב, אל מה שזוכרת, מה שנשאר ומה שהשתנה.
אוספת לי שירים יפים יפים: יהודית רביץ ושלום חנוך, החיפושיות, לאונרד כהן, איטים קיצביים, שנוגעים, שמניעים, ועוד כל מיני שירים שעושים חם נעים ותוסס בלב.
מוזמנים להתראות
ובאהבה דורית