דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)

העץ הוא גבוה – ניה חודשית לכבוד טו בשבט

חגיגת ניה שהפכה למסורת. בכל שבת פעם בחודש. רוקדים

02-02-2019

אני מקווה שגשמי החורף מיטיבים איתך.
בין שלולית לשלולית, אני מזמינה אותך לחגיגית ניה של שבת

"העץ הוא גבוה" – 2.2.19
חגיגיה חודשית שהפכה למסורת .
הפעם בסימן טו בשבט..

השנה החורף הגיע עם כל הלב. מים מים מים, הכנרת מתמלאת והעצים חוגגים.
כשהייתי בת חמש ב"גן אסתר", הגן עם הגננת הגדולה בעלת קול עמוק וחם, יצאנו, קבוצת ילדים, לנטיעות טו בשבט.

ליד כל בית של ילד מהגן נטעו עץ. ממש ככה, לכל ילד עץ משלו, ליד הבית.

זה היה עץ ברוש שביקשו לטעת עבורי ליד המדרגות ופחי האשפה.

בכל בית חיכתה אמא מסורה, עם דלי של מים להשקות את הרך המשתרש.

מאז עבורו שנים והוא, הברוש שלי, צמח בין המדרגות ופחי האשפה. כמה פעמים הלכתי לראותו והוא, יציב, גזעו התעצם, עומד בנוכחות שתוקה והוא עד לתריסים שהוחלפו מעץ לפלסטיק, למרפסות שהפכו לחדרים, לטיח "שפריץ" ששופץ שוב ושוב.

והוא עד לאלו שנולדו, הלכו לעולמם ולאלו שעברו דירה ונותרו עם זכרונות קסומים.

אולי מתגעגע לחבורה של ילדים קטנים תמימים שיעצרו רגע, ויתפעלו.

ההתפעלות היא הדבר שמשאיר אותנו מלאי חיים וחיוניות.

ככה אני מרגישה כשאני רוקדת, רוח נעורים, שמחה התחדשות עם כל צעד.

מזמינה אתוך לרקוד איתי.