בואו נמלט, כדי להיות בנוחות ובנוכחות.
יצאנו לטבילה של שקט ושמחה, בחוף נחשולים.
כשאני רואה את קו האופק ליבי מתמלא תקווה ואופטימיות.
האופק- הקו המדומין הזה, שאין לו למעשה סוף, מעוורר בי שירה של מרחב.
בימים טרופים של סגר,שבר, ואי סדר, אני מזמינה אותך לפתוח את הלב, אל קו האופק, להרחיב את הנשימה,
ולגלות, את קסם המפרץ, את רוגע הים, את אין סופיות החול ואת עצמך.
הידד לכל מי שבאה לרקוד איתי, למי שיודעת שתנועה זו בריאות ומפגש אנושי זו החלמה.
להתראות
